עם יציאתו לגמלאות משרות הדואר הממשלתי פנה וולטר לטייל בעולם. הוא בקר בארצות חמות עם חופי ים זהובים.
אפריל התגוררה בכפר בפיליפינים עם חוף ים זהוב.
וולטר ישב בקפה התיירים היחיד בכפר. אפריל שרה מדי ערב קריאוקי אל המסך בבית הקפה.
וולטר חיזר אחרי אפריל ורכש במאמץ לא מבוטל עוגה עם קישוטי בצק סוכר, ודאג שכל הערב יתנגנו רק השירים המתקתקים אותם אהבה. אפריל התרגשה בכנות, ואמרה שלא תשכח לעולם את מסיבת יום ההולדת עשרים שהעניק לה.
וולטר ואפריל נישאו כעבור שלושה חודשים. בחתונה השתתפו בני משפחתה המורחבת של אפריל ונכדתו של וולטר. הוא חשב שבריגיטה ואפריל היו יכולות להיות חברות קרובות, לולא הייתה חייבת בריגיטה לחזור למינכן לסיים את הסמסטר האחרון של לימודי הרוקחות.
וולטר ואפריל עברו לבית חדש שנבנה על המדרון מעל לכפר. וולטר רצה חצר גדולה עם עצי פרי ואפריל הופתעה בכל פעם שגילתה חדר חדש בביתה. במשק הבית עבד עוזר חרוץ ואת גינת הפרי טיפח גנן מוכשר.
אפריל נהנתה לארח את חברותיה בביתה הרחב, ונהג אחראי ואמין היה מסיע אותן מן הכפר ובחזרה.
אפריל רצתה שיהיו להם הרבה ילדים ואילו וולטר לא ספר לה על כריתת צינורית הזרע, שעבר לפני שיצא לטיול הגימלאות.
עד לפטירתו עשר שנים מאוחר יותר, נולדו לוולטר ולאפריל שלושה בנים יפים.
